מסכת ברכות פרק ב משנה ז



וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ,
קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. 

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים!
אָמַר לָהֶם:
אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה
.